נכון ליולי 2026
מע"מ על רכישה או ליסינג של "רכב פרטי" — ובכלל זה מסחרית עד 3,500 ק"ג — מקזזים רק העוסקים שבחריגי תקנה 14(ב): סוחרי רכב שהרכב אצלם מלאי עסקי, בתי ספר לנהיגה, חברות השכרת רכב, עסקי הסעת נוסעים כמו מוניות ומארגני סיורים וטיולי שטח, ובתנאי שהרכב משמש אך ורק לאותה מטרה. כל השאר מקזזים רק 2/3 מהמע"מ על ההוצאות השוטפות, כשעיקר השימוש עסקי.
הכלל: תקנה 14 אוסרת קיזוז מע"מ על רכב פרטי — גם כשהוא כולו לעסק
תקנה 14(א) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 קובעת כלל חד-משמעי: מס תשומות ששולם על רכישה או יבוא של "רכב פרטי" לא ינוכה — גם כשהרכב משמש אך ורק לצורכי העסק. מי שכן מקזז הם רק העוסקים שנכנסים לחריגים שבתקנה 14(ב): סוחרי רכב שהרכבים אצלם מלאי עסקי, בתי ספר לנהיגה, חברות השכרת רכב, עסקי הסעת נוסעים — ובראשם מוניות — ומארגני סיורים וטיולי שטח. כל אחד מהחריגים מותנה בתנאים מדויקים שנפרט בהמשך, וכל עוסק אחר נשאר בחוץ. עד כמה הכלל נוקשה? בפסק דין מוסאי (ע"מ 25670-10-22) אישר בית המשפט המחוזי את עמדת רשות המסים: גם רכב פרטי ששימש 100% לצורכי העסק אינו מקנה קיזוז ברכישתו. תקנה 14 גוברת על העיקרון הכללי של ניכוי מס תשומות — אין מבחן שימוש, אין קיזוז יחסי, ואין "אצלי זה אחרת". חשוב לא פחות: האיסור לא נעצר ברכישה. לפי הפרקטיקה המקובלת של רשות המסים הוא חל גם על דמי שכירות ודמי ליסינג של רכב פרטי — לפי הפרשנות המקובלת, "מכר" בחוק מע"מ כולל גם השכרה. עסק ששוקל ליסינג תפעולי למסחרית קלה צריך להכניס את הנתון הזה לתחשיב מהיום הראשון. את התמונה המלאה של מע"מ על רכב מסחרי ריכזנו במדריך קיזוז מע"מ על רכב מסחרי — כאן נתמקד בצד השני של המטבע: החריגים, ומי באמת זכאי להם.
רגע, מה זה בכלל מס תשומות?
מס תשומות הוא המע"מ שהעסק משלם לספקים שלו — על סחורה, ציוד ושירותים. עוסק מורשה מקזז אותו מהמע"מ שהוא גובה מלקוחותיו, ומעביר לרשות המסים רק את ההפרש. תקנה 14 יוצרת חור מכוון בעיקרון הזה: המע"מ ששולם על רכב פרטי — ובכלל זה מסחרית קלה — לא נכנס לקיזוז, והעסק סופג אותו כעלות לכל דבר. בדיוק בגלל זה החריגים שנפרט מיד שווים כל כך הרבה כסף למי שזכאי להם.
מה נחשב "רכב פרטי": ההגדרה שקובעת הכל וגבול 3,500 הק"ג
"רכב פרטי" מוגדר בתקנה 1 לתקנות מע"מ, וההגדרה רחבה בהרבה ממה שהשם מרמז: רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו-שימושי, וגם רכב מסחרי — "רכב אחוד" ו"רכב בלתי אחוד" כמשמעותם בתקנות התעבורה — ובלבד שמשקלו הכולל המותר של רכב מסחרי כאמור אינו עולה על 3,500 ק"ג. להגדרה מצטרפים רכבי השטח המנויים בתוספת הרביעית, בלי קשר למשקלם. המשמעות המעשית: כמעט כל מסחרית קלה, ואן וטנדר סטנדרטי בישראל הם "רכב פרטי" לעניין קיזוז מע"מ — גם כשברישיון הרכב כתוב "מסחרי".
| סוג הרכב | סטטוס לעניין תקנה 14 | קיזוז מע"מ ברכישה או בליסינג |
|---|---|---|
| רכב נוסעים פרטי או דו-שימושי | רכב פרטי | אין קיזוז, למעט חריגי 14(ב) |
| מסחרית או טנדר עד 3,500 ק"ג משקל כולל מותר | רכב פרטי | אין קיזוז, למעט חריגי 14(ב) |
| רכב שטח המנוי בתוספת הרביעית, בכל משקל | רכב פרטי | אין קיזוז; חריג: ג'יפ המועסק דרך קבע בתנאי שדה או בחצרי העסק |
| רכב מסחרי מעל 3,500 ק"ג משקל כולל מותר | אינו רכב פרטי | קיזוז מלא, בכפוף לשימוש עסקי |
"משקל כולל מותר" הוא הנתון שמופיע ברישיון הרכב — לא המשקל העצמי.
מעל 3,500 ק"ג: מחוץ להגדרה, מחוץ לבעיה
רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג אינו "רכב פרטי" — ומס התשומות על רכישתו, על דמי הליסינג שלו ועל אחזקתו ניתן לניכוי מלא, בכפוף לשימוש עסקי. זו הסיבה שמשאית קלה מתנהגת מבחינת מע"מ אחרת לגמרי מטנדר שנמצא בדיוק על קו ה-3,500 ק"ג. את כל ההשלכות של קו פרשת המים הזה — רישיון, אגרות ומס — ריכזנו במדריך מעל או מתחת 3.5 טון.
התוספת הרביעית: הרשימה שחוסמת גם רכב כבד
רכב המנוי בתוספת הרביעית — רשימה שמית של עשרות דגמי רכבי שטח ופנאי — נחשב "רכב פרטי" גם אם משקלו הכולל גבוה מ-3,500 ק"ג, וכך גם רכב "הדומה לו במהותו או זהה לו". חריג אחד כתוב בהגדרה עצמה: ג'יפ המועסק דרך קבע בתנאי שדה או בחצרי העסק או המפעל. את הרשימה, את חריג תנאי השדה ואת דרך הבדיקה פירטנו במאמר קיזוז מע"מ על ג'יפ ורכבי שטח לעסק.
חריג סוחרי הרכב: מלאי עסקי מותר בקיזוז
תקנה 14(ב)(1) מתירה ניכוי מס תשומות כשהיבוא או הרכישה נעשו בידי עוסק שעיקר עסקו מכירת רכב — סוחר או יבואן שהרכבים אצלו הם מלאי עסקי. ההיגיון פשוט: מבחינת סוחר הרכב, המכונית היא סחורה. הוא קונה אותה כדי למכור אותה, גובה מע"מ מלא במכירה — ולכן מקזז את מס התשומות בקנייה, כמו כל עסק מסחרי על המלאי שלו. שימו לב לניסוח "עיקר עסקו": החריג נבחן ברמת העסק, לא ברמת העסקה הבודדת. חברה שמוכרת מדי פעם רכב משומש מהצי שלה אינה הופכת בכך לסוחרת רכב — מכירה אגבית של נכס אינה "עיקר עסקו מכירת רכב", והחריג אינו חל עליה.
השכרת רכב: החריג ששייך לחברת ההשכרה — לא ללקוח שלה
תקנה 14(ב)(2) מתירה ניכוי למי שעסקו השכרת רכב, ובלבד שהרכב משמש אך ורק להשכרה. כלומר: חברת ההשכרה, שרוכשת עשרות או מאות רכבים כדי להשכיר אותם, מקזזת את מס התשומות על הרכישה — זה מבנה העלויות שהענף כולו בנוי עליו. וכאן יושבת אי-ההבנה הנפוצה ביותר סביב התקנה: החריג שייך לחברת ההשכרה, לא ללקוח ששוכר ממנה. עסק שמחזיק רכב בשכירות חודשית או בליסינג תפעולי אינו "מי שעסקו השכרת רכב" — הוא שוכר של רכב פרטי, והמע"מ על דמי השכירות שלו אינו בר-קיזוז, לפי הפרקטיקה המקובלת של רשות המסים. לכן גם הרעיון המתוחכם-לכאורה "נשכור רכב במקום לקנות, וכך נקזז את המע"מ" פשוט לא עובד: השאלה היא תמיד מי מחזיק ברכב ולאיזה שימוש — לא באיזו צורת מימון בחרתם.
הסעת נוסעים ומוניות: מתי הקיזוז מותר
הקיזוז מותר כשהרכב משמש אך ורק להסעת נוסעים במהלך העסק, בידי מי שעסקו הסעת נוסעים — כך קובעת תקנה 14(ב)(2). זה החריג שמכסה את ענף המוניות, חברות ההסעות והשאטלים: עסקים שכל מהותם היא להסיע אנשים בתשלום. מונית היא הדוגמה המובהקת — רכב שכל קיומו הכלכלי הוא הסעה בשכר. גם כאן שני תנאים מצטברים. ראשית, ההסעה היא העסק עצמו, לא שירות נלווה: מסעדה שמסיעה עובדים למשמרת או קבלן שמסיע פועלים לאתר אינם "מי שעסקו הסעת נוסעים", גם אם ההסעות יומיומיות. שנית, הרכב הספציפי משמש אך ורק להסעת נוסעים — שימוש קבוע למטרות אחרות עלול לשלול את הזכאות, ועל זה נרחיב עוד רגע.
לימוד נהיגה וטיולי שטח: שני החריגים הנוספים
שני החריגים האחרונים ברשימת תקנה 14(ב)(2) הם לימוד נהיגה בבית ספר לנהיגה וסיורים וטיולי שטח בידי מי שעסקו ארגון סיורים או טיולים כאלה. המבנה זהה לשאר החריגים: עיסוק מוגדר, ורכב שמשמש אך ורק לאותה מטרה.
לימוד נהיגה
בית ספר לנהיגה רשאי לקזז את מס התשומות על רכב לימוד — הרכב עם הדוושות הכפולות שכל תכליתו שיעורי נהיגה. התנאי הכפול חל במלואו: העוסק הוא בית ספר לנהיגה, והרכב משמש אך ורק ללימוד נהיגה בו.
סיורים וטיולי שטח
מי שעסקו ארגון סיורים או טיולי שטח — מפעילי טיולי ג'יפים ותיירות שטח — רשאי לקזז מס תשומות על רכב שמשמש אך ורק לפעילות הזו. חשוב להבדיל בין החריג הזה לבין חריג אחר שנשמע דומה: ג'יפ המועסק דרך קבע בתנאי שדה או בחצרי העסק, שמוחרג מהגדרת "רכב פרטי" עצמה — מסלול שרלוונטי דווקא לעסקים שאינם עסקי טיולים, כמו קבלנים וחברות תשתית. אלה שני מנגנונים שונים עם תנאים שונים, והשני מפורט במאמר התוספת הרביעית וחריג תנאי השדה.
המילה שמפילה עסקים: למה "אך ורק" היא תנאי בלי פשרות
כל חריגי תקנה 14(ב)(2) מותנים בצמד המילים "אך ורק": הרכב חייב לשמש אך ורק ללימוד נהיגה, אך ורק להשכרה, אך ורק להסעת נוסעים או אך ורק לסיורים וטיולים. זה לא ניסוח פורמלי שאפשר לעגל — זה תנאי הזכאות עצמו. שימוש מעורב, גם חלקי, מוציא את הרכב מהחריג, ואין בתקנה מנגנון של קיזוז יחסי לפי אחוזי שימוש: או שהתנאי מתקיים במלואו, או שאין קיזוז כלל. דוגמאות לשימושים שעלולים לשבור את תנאי הבלעדיות:
- רכב של חברת השכרה שמשמש בין השכרות גם לנסיעות העבודה של עובדי החברה
- מונית שמשמשת בערבים לשליחויות או לנסיעות פרטיות קבועות
- רכב לימוד נהיגה שיוצא בסופי שבוע לסידורים של המורה
- ג'יפ טיולים שמתפקד בשאר השבוע כרכב הצמוד של הבעלים
| החריג | מי זכאי | התנאי על הרכב |
|---|---|---|
| מלאי עסקי | עוסק שעיקר עסקו מכירת רכב | הרכב נרכש או יובא כמלאי למכירה |
| לימוד נהיגה | בית ספר לנהיגה | משמש אך ורק ללימוד נהיגה |
| השכרת רכב | מי שעסקו השכרת רכב | משמש אך ורק להשכרה |
| הסעת נוסעים | מי שעסקו הסעת נוסעים | משמש אך ורק להסעת נוסעים במהלך העסק |
| סיורים וטיולי שטח | מי שעסקו ארגון סיורים או טיולי שטח | משמש אך ורק לסיורים וטיולים כאלה |
בנוסף, ג'יפ המועסק דרך קבע בתנאי שדה או בחצרי העסק מוחרג מהגדרת "רכב פרטי" עצמה — מסלול נפרד מחריגי 14(ב).
לפני שמסתמכים על חריג
אם העסק שלכם באחד הענפים האלה, כדאי לקבע את הבלעדיות מראש: הפרדה ברורה בין רכבי החריג לשאר רכבי העסק, נהלים כתובים למי מותר לנהוג ולאן, ותיעוד שימוש שוטף. ובכל מקרה — החלטת קיזוז ברכישת רכב היא בדיוק הנושא לשיחה מסודרת עם רואה החשבון, לפני החתימה ולא אחריה.
לא נכנסתם לחריגים? מה בכל זאת מותר — 2/3 מהמע"מ על השוטף
עסק שלא נכנס לאף חריג — כלומר רוב העסקים בישראל — אינו מקזז מע"מ על רכישה או ליסינג של רכב עד 3,500 ק"ג, אבל כן מקזז חלק מהמע"מ על ההוצאות השוטפות. לפי תקנה 18 לתקנות מע"מ, כשעיקר השימוש ברכב עסקי מותר לנכות שני שלישים (2/3) ממס התשומות על דלק, טיפולים, חניה ושאר הוצאות התפעול; כשעיקר השימוש אינו עסקי — רבע (1/4) בלבד. את הכלל הזה, עם דוגמאות מחושבות וטעויות הנהלת חשבונות נפוצות, פירקנו במאמר קיזוז מע"מ על דלק, טיפולים וביטוח.
| התשלום | קיזוז מע"מ |
|---|---|
| רכישה או יבוא של רכב עד 3,500 ק"ג (משקל כולל מותר) | אין קיזוז |
| דמי ליסינג או שכירות של רכב כזה | אין קיזוז (פרקטיקת רשות המסים) |
| הוצאות שוטפות: דלק, טיפולים, חניה | 2/3 כשעיקר השימוש עסקי; 1/4 כשלא |
| רכב מסחרי מעל 3,500 ק"ג | קיזוז מלא — גם על רכישה וליסינג, בכפוף לשימוש עסקי |
שיעור המע"מ בישראל: 18% החל מ-1.1.2025.
לתכנן עם המספרים האמיתיים
מכיוון שהמע"מ על דמי ליסינג של מסחרית קלה אינו מתקזז, ההשוואה הנכונה בין הצעות היא תמיד על המחיר כולל מע"מ — זה הכסף שיוצא מהעסק בפועל. והמע"מ שלא קוזז אינו אובד לגמרי: בדרך כלל הוא נבחן כחלק מההוצאה בצד של מס הכנסה — נקודה שכדאי לסגור מול רואה החשבון. ב-MOVE המחירים מוצגים בשקיפות מלאה: כולל מע"מ ברכבים עד 3.5 טון, ולפני מע"מ ברכב כבד שהעסק ממילא מקזז עליו. אפשר לראות את התמונה המלאה במחשבון הליסינג השקוף ולהשוות דגמים בקטלוג הרכבים.
המידע כאן כללי ואינו ייעוץ מס. הכללים תלויים בנסיבות העסק שלכם — לפני החלטה, התייעצו עם רואה החשבון שלכם. נכון ליולי 2026.
מקורות
שאלות נפוצות
הרכב משמש 100% את העסק — למה עדיין אין קיזוז מע"מ?
כי הקיזוז נקבע לפי סיווג הרכב, לא לפי אחוז השימוש. בפרשת מוסאי (ע"מ 25670-10-22) אישר בית המשפט המחוזי שתקנה 14 גוברת: גם רכב פרטי שמשמש אך ורק את העסק אינו מקנה קיזוז ברכישתו. הדרך לקיזוז עוברת דרך הסיווג — משקל כולל מותר מעל 3,500 ק"ג, חריג הג'יפ בתנאי שדה, או חריגי השימוש הבלעדי.
האם מותר לקזז מע"מ על כל רכב מעל 3.5 טון?
לא בהכרח. הקיזוז נקבע לפי תקנה 14 לתקנות מע"מ והגדרת "רכב פרטי": מסחריות עד 3,500 ק"ג חסומות לרוב לקיזוז על הרכישה או הליסינג, ורכב שמופיע בתוספת הרביעית חסום גם כשמשקלו מעל 3.5 טון. יש חריגים בתקנה 14(ב) — למשל השכרת רכב, הסעת נוסעים ולימוד נהיגה. לפני עסקה על רכב כבד, בדקו את הדגם המדויק מול רואה החשבון.
אפשר לקזז מע"מ על ליסינג של רכב שטח או SUV?
לעוסק רגיל — לא. האיסור על ניכוי מס תשומות ב"רכב פרטי" חל בפועל גם על דמי שכירות וליסינג, ורכבי שטח נתפסים דרך התוספת הרביעית (בלי קשר למשקל) או דרך מבחן 3,500 הק"ג. מה שכן: כשעיקר השימוש עסקי, ניתן לקזז שני שלישים מהמע"מ על ההוצאות השוטפות — דלק, תיקונים וחניה.
אם אסור לקזז מע"מ על דמי הליסינג, אפשר בכל זאת לקזז על הדלק?
כן — אלה שני כללים נפרדים. תקנה 14 חוסמת קיזוז מע"מ על דמי ליסינג של רכב עד 3.5 טון, אבל תקנה 18 מתירה לקזז שני שלישים (2/3) ממס התשומות על ההוצאות השוטפות — דלק, טיפולים ותיקונים — כשעיקר השימוש ברכב עסקי. הקיזוז על הדלק לא תלוי בקיזוז על הליסינג.
עוד בנושא
קיזוז מע"מ על ג'יפ ורכבי שטח לעסק: התוספת הרביעית וחריג "תנאי שדה"
האם אפשר לקזז מע"מ על ג'יפ לעסק? למה התוספת הרביעית חוסמת קיזוז גם ב-100% שימוש עסקי, מה נחשב "מועסק דרך קבע בתנאי שדה" ומה כן מקזזים בשוטף.
למאמר המלא ←קיזוז מע"מ על דלק, טיפולים וביטוח: כלל שני השלישים (תקנה 18)
קיזוז מע"מ על דלק, טיפולים וחניה לרכב העסק: מתי מקזזים שני שלישים, מתי רבע ומתי הכול — תקנה 18 בשפת הנהלת חשבונות, עם דוגמה מחושבת וטבלאות.
למאמר המלא ←הוצאות רכב מוכרות 2026: נוסחת 45% מול "הוצאות בניכוי שווי" — עם דוגמאות מספריות
הוצאות רכב מוכרות 2026: הנוסחה המלאה — הגבוה מבין 45% או הוצאות בניכוי שווי שימוש — עם דוגמאות מחושבות לעצמאי ולחברה, והחריגים שכדאי להכיר.
למאמר המלא ←רכב צמוד לעובד: כמה זה באמת עולה למעסיק ב-2026
כמה עולה רכב צמוד לעובד למעסיק ב-2026? פירוק מלא: דמי ליסינג, שווי שימוש 2.48%, גילום, ביטוח לאומי והשוואה להעלאת שכר ולרכב חשמלי — עם מקורות.
למאמר המלא ←רכב עבודה: פטור משווי שימוש, מע"מ ורישוי — מדריך המס לעסק
שווי שימוש רכב עבודה: למה אין זקיפה בכלל, מה דין המע"מ וניכוי ההוצאות, כמה עולה האגרה ב-2026 — ולמה טנדר עם ציוד עדיין לא נחשב רכב עבודה.
למאמר המלא ←ביטול החזר הבלו על סולר: מה השתנה ב-2026 וכמה זה עולה לצי דיזל
החזר בלו סולר בוטל סופית ב-1 בינואר 2026, גם למשאיות מעל 32 טון ואוטובוסים. מי עדיין זכאי להישבון, מה סדר גודל ההתייקרות לצי דיזל ומה עושים עכשיו.
למאמר המלא ←